עיקר המהלכים המשפטיים שמבצע ועד הפעולה של התושבים למען השבת הסדר בבית הכנסת לקדמותו

בית הכנסת ברחוב הצלפים 5 מתנהל למעשה בצורה לא רגילה, ואם נדייק : לא כביכנ"ס בלבד. בדרך כלל מתנהלים  בתי כנסת בארץ על ידי עמותות של תושבים מקומיים. הבחירה של העמותה המנהלת מתבצעת עוד בשלב ההקמה. בשטח העירוני ישנם אזורים שמוגדרים כאזורי ציבור ומנוהלים על ידי  העירייה שיכולה להקים עליהם מבני ציבור כגון גנים מתנ"סים ובתי כנסת. העירייה גם יכולה להקצות שטחים כאילו בחלקם לעמותות תושבים לשם הקמת מבנה ציבור בניהול העמותה. זאת היא אחת  מן הדרכים שבהן מוקמים בתי כנסת בארץ. עמותה קמה ומבקשת הקצאה של השטח. לאחר אישור ההקצאה, בונה העמותה על השטח את בית הכנסת. בדרך כלל ממומנת הבנייה מתרומות התושבים עם עזרה ממשרד הדתות. במקרה של רוממה, חברי העמותה אספו כסף מהתושבים בכדי לבנות את בית הכנסת. ברור כשמש, שאף אחד מתושבי השכונה לא היה מסכים לבנית המבנה,  אם היה יודע שבמבנה יוקמו ישיבה חרדית ומרכז חרדי להחזרה בתשובה.

בין אם ניהול בית הכנסת הועבר בתחילה לידי העמותה ובין אם לא, הקרקע בכל מקרה נשארה בבעלות עירי ת חיפה. למעשה אין העירייה מתערבת בניהול בית הכנסת. אולם מאחר והעמותה נמחקה בשנת 01'  ואין עמותה אחרת שהחליפה אותה (על ידי למשל בקשת הקצאה חדשה) אמור הניהול לחזור כברירת מחדל לעירייה. כך קרה במקרה של עמותת בית הכנסת - העמותה נמחקה מרשם העמותות בשנת 2001, בין היתר,  בגלל ניהול ספרים לא תקין.  זהו מצב יוצא דופן - העירייה שאמורה הייתה ליטול על עצמה את ניהול בית הכנסת לא עשתה כך. מר הוניג נהנה מן ההפקר ועשה בבית הכנסת כרצונו. במסגרת זו החליט על דעת עצמו לתת לברסלבים כניסה חופשית ומפתחות לבית הכנסת  והברסלבים ראו פה הזדמנות להקים למעשה את הישיבה שלהם בתוך ביהכנ"ס.

ועד הפעולה עשה את ההכנות הבאות:

1. הקים עמותה.

2. ערך בחירות לוועד בית הכנסת.

מכאן והלאה ביצע הועד את הצעדים הבאים:

1. מן הרגע שהעמותה אושרה, הגישה העמותה בקשה להקצאה  בית הכנסת בעירייה. זהו תהליך של מספר שלבים שיכול לארוך מספר חודשים.

2. הוגשה עתירה נגד עיריית חיפה על שאינה מממלא את חובותיה לגבי בית הכנסת : בפרט, עושים הברסלבים שימוש חורג בבית הכנסת על ידי כך שהם מקיימים בו ישיבה - דבר החורג מייעודו המקורי לתפילה בלבד. מכיוון שמדובר בפעילות לא חוקית מוגשת העתירה נגד בעל הבית שבתחומו היא מתנהלת. במקרה הנ"ל זאת עיריית חיפה. העתירה הוגשה נגד עיריית חיפה. כמו כן מכיוון שהטענה היא לשימוש חורג - הוגשה העתירה גם נגד הועדה המקומית והועדה המחוזית לתכנון ובנייה.