ניצחון
משפטי למתפללי בית כנסת המריבה בחיפה
21/08/2007
נדחתה עתירת האגודה שבנתה את בית הכנסת בעבר ודרשה עליו זכויות, כדי להעניקו לחסידי ברסלב
כתב הצופה
שופטת בית המשפט המחוזי בחיפה, שושנה שטמר, דחתה על הסף את בקשת "אגודת בית הכנסת
מאיר" בשכונת רוממה בעיר, למתן צו מניעה זמני כנגד עיריית חיפה, כדי שזו תמנע מלדון
בכל בקשה להקצאת המקרקעין שעליו בנוי בית הכנסת ברחוב הצלפים בשכונה – ועליו נסובו
מחלוקות קשות בין חסידי ברסלב ובין המתפללים הותיקים. מרכזה של המחלוקת, כזכור, היה
בשאלה מי יחזיק במבנה בית כנסת ומי יתפעל אותו. מצד אחד עמדה קבוצה של תושבי השכונה
שבו נמצא בית הכנסת, תושבים חילוניים ברובם, אשר עשו שימוש שהלם את צרכיהם, בבית
הכנסת מזה כשלושים שנים. תושבי השכונה, שהתאגדו כעמותה, טוענים, שלאחרונה פלשו
למבנה קבוצה של חסידי ברסלב, והיא עושה בו שימוש של כולל וישיבה ואינה מאפשרת
להמשיך ולהשתמש במבנה, כבימים ימימה, לצרכי בית כנסת של שכונה שרובה חילונית או
שומרת מסורת.
מן הצד האחר של המתרס, עמדה אגודה, שנמחקה מפנקס רשם האגודות ורישומה חודש באחרונה,
אשר מאפשרת את השימוש שעושים במבנה חסידי ברסלב. האגודה אף טוענת שיש להכריז עליה
כנאמנה על פי הקדש, על בית הכנסת וכי הקדש זה תקף גם עתה.
בקשת האגודה היתה לצו מניעה זמני, על פיו יהיה על עיריית חיפה להימנע מלדון בכל
בקשה להקצאת מקרקעין של בית הכנסת.
האגודה גם טוענת, כי היא בעלת זכויות הקדש ציבורי לצרכי דת במבנה בית הכנסת. לטענת
האגודה, זכויות אלה הוענקו לה ללא תמורה בשנת 1973 לפני כ-34 שנים, והן כוללות את
זכות החזקה הבלעדית, זכות לבנות במבנה, לתחזקו ולהפעיל את בית הכנסת. לטענת האגודה,
חבריה בנו את בית הכנסת בעזרת תרומות מכל העולם, תחילה את המקלט בקומה התחתונה,
ובשנת 1978 - את קומת בית הכנסת.
האגודה טענה שיש כוונה להקצות את המבנה לעמותת רוממה (תושבי השכונה, נ"ק) תוך
התעלמות מזכות ההקדש שיש לה, לטענתה. עמותת תושבי רוממה טוענת כי אין מי שמחזיק
כדין במבנה, ולפיכך על העיריה לפעול על פי נוהל ההקצאות של הענקת מקרקעין לשימוש
ציבורי ללא תמורה ולהעניק לה את המבנה.
השופטת שטמר קבעה כי התנהלות האגודה היתה שלא בתום לב, ובהיעדר ניקיון כפיים,
המצדיקה דחיית הבקשה. עוד הוסיפה השופטת שטמר כי האגודה המבקשת נמחקה מפנקס רשם
האגודות מלפני כשש שנים, ולמעשה אף ספק הוא אם היא תפעלה את בית הכנסת. לפיכך, יש
סיכויים שאפילו אם יתברר בסופם של ההליכים בהמרצת הפתיחה, כי באיזושהי תקופה בציר
הזמן היתה לאגודה זכות להחזיק או להפעיל את המקום, בין על פי הקדש ובין על פי הסכם
מפורש או בהתנהגות, הרי יש לדון אם זכויות אלה עדיין עומדות
http://www.hazofe.co.il/web