לעורך ידיעות חיפה, מר שחם - שלום.
אני תושב שכונת רוממה הישנה, ושותף למאבק שיעדו החזרת
הסטטוס קוו
בשכונה, ומניעת השתלטות חרדית ע"י " מעמקים" - כת הברסלבים
החוזרים בתשובה - על בית הכנסת השכונתי, ובהמשך - בתהליך
אופייני להם - על השכונה.
הכתבה שלכם בנושא מיום ששי האחרון גלשה קצת
לפופוליזם: הכותרת
הייתה סנסציונית, והמתפללים של מעמקים לא "פונו" אלא עזבו לאחר שסיימו
יפה את התפילה, ללא כל איום עליהם, וחסות המשטרה נדרשה רק כדי להבטיח שלא יישארו
לישון שם...
אני מקווה שהאיזון החלקי בו נקטתם - כאשר איפשרתם גם
לעמוס נוטע
חברנו לכתוב ולייצג את עמדת הרוב החילוני - הוא סימן לבאות, וכי ידיעות חיפה
ילווה את המאבק באיזון תקשורתי, לפחות. חשוב שגם לרוב הגדול בשכונה - שמכבד את
הדת אבל מתנגד לחדירה החרדית, שיעדה המוצהר - "החרדה" של השכונה
והחזרה בתשובה - יהיה ביטוי ציבורי הולם.
השכונה חיה עשרות שנים בהרמוניה ובכבוד לדת ולימי
המועד. אכן
הייתה תנודה קלה בהרכב האוכלוסיה בשנים האחרונות, בעיקר בתקופת שיאי גל העליה
מבריה"מ לשעבר - אבל לאחרונה נרשמת תנועה ערה של זוגות צעירים אל
השכונה - בדיוק במגמה המבורכת של עיריית חיפה: הפיכת
המגמה השלילית הדמוגרפית - והחזרת צעירים, לומדים, עובדים
ומשלמים מסים - אל העיר, כדי להחזירה לימי הזוהר
והאטרקטיביות.
"החרדת"
השכונה, או שכונות אחרות - תוביל את חיפה למעמדה של בני
ברק - שמלאה יהודים יקרים, אבל היא עיר ענייה ומרודה, ואין לה קיום
אלא בחסדי נדיבים: לא משל עצמה, לא ממסי תושביה.
השיטה מוכרת ואינה חדשה, וכבר נוסתה על ידי ציבור
חרדי זה במקומות
אחרים בארץ. בכל מקום שהציבור התאגד ונאבק - המגמה נבלמה, לא
בקלות: ראה
המאבק הידוע של שכונת "נווה רותם" בפרדס חנה, שהסתיים בצו שופט שניסח זאת
, בין היתר: "...הזכות לחופש דת, והזכות לחופש מדת...", והורה על הפסקת "מפעל "
ההתנחלות החרדי
שם. במקום בו המאבק נכשל - כמו יבנאל - מושבה לתפארת מגיעה לסף קריסה
כארגון יצרני וציוני.
חבל שלא הספקתם לדווח על ישיבת מועצת העיר - בה
התקבלה, בסיועו
הנאמן והמוערך של חבר המועצה יצחק רגב, וברוב גדול - החלטה שמדברת על
החזרת הסטטוס קוו (כלומר: תפילה לכל דורש, אבל - לא ישיבה, ובודאי לא "כולל" ) - ומינוי ועדת שלושה - בראשות
רמי לוי, ובהשתתפות חדווה אלמוג ופרופ' שחם - שתבחן את המצב
ותמליץ על דרך מוצא אחרת.
אגב: ראש העיר, שגם הוא התבטא נחרצות נגד "החרדת" השכונה - הציע להם הצעת שהייה
בביהכ"נ הגדול בהדר - שם יש מקום ואפשרויות בשפע, אבל
הגרעין הברסלבי
מתנגד. זה מעיד שאין פה היאחזות תמימה לשם שמים ולשם תורה בלבד - אלא חתירה למהלך גדול יותר.
לנו אין את הפריבילגיה להפסיד במאבק - זה ביתנו, זהו
אורח חיינו. נכבד
את הדת, נכבד את הציונות הדתית - שתמיד שימשה עוגן של בית הכנסת, נכבד כל
יהודי באשר הוא יהודי - אבל כאורח, לא כפולש, ולא עם אידיאולוגיה של החזרה בתשובה.
מדינת ישראל נמצאת בעיצומם של מאבקים קריטיים, איומים
חיצוניים גדולים וסערות
גדולות. "מאבק האחים" הזה הוא מיותר לגמרי: יש להחזיר את הסטטוס
קוו, את בית הכנסת לידי תושבי השכונה, ולברסלבים למצוא פתרון באיזור חרדי. יצחק
רגב היטיב לנסח זאת: כפי שלא אתיר פתיחת מועדון לילה בשכונת ויז'ניץ – כך (להבדיל) לא אתיר פתיחת "כולל"
של מחזירים בתשובה בלב שכונה שאופייה העיקרי
חילוני.
אני מנצל את הבמה לפנות לאחינו מהציונות הדתית, אנשי בני
עקיבא, ו"תורה ועבודה": אל תטעו - ואל תתבלבלו. המכנה המשותף שלכם הוא
איתנו, ולא איתם. אתם תלמידיו של הרב קוק - שראה
את השילוב הגדול של ציונות, עם ישראל, ארץ
ישראל ותורת
ישראל. סייעו לנו - כך שנחזור ביחד לימים היפים, בהם רחבת בית הכנסת מלאה
המון אדם בימי החג והמועד.